ליקוט פרחי מאכל
כולנו אוהבים פרחים באגרטל בעציץ או בחצר אבל מעבר ליופי ודקורציה בשולחן הארוחה את חלק מהפרחים האהובים עלינו ניתן לאכול.
לפני הכול ש להזכיר שפרחי מאכל הם פרחים שניתן לאכלם ללא חשש לפגיעה בבריאות האדם. משך שנים שימשו פרחים מצרך נפוץ בפולקלור הקולינארי של תרבויות קדומות. הפרחים שולבו במנות ממטבחים שונים כמו במטבח האסייתי, במטבח האירופאי, במטבחי המזרח התיכון ובמטבח המודרני. שילובם מקובל, בשל הצבעוניות והארומה שהם מעניקים למנות השונות.היוו סמלם המובהק של עינוג החך ותאוות העין במטבחם של עמים עתיקים, אך אם הזמן יצאו מחלק מהמטבחים, ולאחרונה חזרו שוב "לאופנה."
אכילת פרחים הייתה נהוגה כבר מימי הרומאים השתמשו בפרחי ורדים, שומר, סיגליות ולבנדר במנות שלהם, גם במטבח האסייתי שילבו פרחי הדרים, בדבן ובהיביסקוס .
פרחי מאכל רבים מכילים נוגדי חמצון וחומרים פעילים אחרים שהם טובים בכמויות נמוכות אך הופכים מסוכנים בצריכה מוגברת.
כמובן שלא כל פרח שריחו טוב הוא פרח מאכל.
כרגע במרבית מדינות העולם המשאבים המושקעים במחקר, בפיתוח ובטיפוח של זני פרחים למאכל הם אפסיים כמעט, וגם זנים המגודלים לצורכי מאכל אינם מתאימים כלל למטרה זו.
בישראל, כמו בשאר העולם, מצוי המחקר בתחום זה עדיין בראשיתו, אם כי הוא מתקדם בכיוונים חיוביים ומעניינים. בשלב זה, נבחנות שיטות לייצור הפרחים ונעשים ניסיונות לאתר זנים שונים למאכל ולהגדירם מבחינת טעמם ואורך חיי המדף שלהם. (עלי וורדים, כובע הנזיד, אמנון ותמר ושני זנים של ציפורן.
כבר בעתיד הנראה לעין, מעריכים מומחים, צפויים פרחי המאכל להוות מרכיב נפוץ יותר בתפריטי האוכלוסיות של המרכזים העירוניים בעולם.
בשל היותם של עלי הכותרת עשירים באנטי-אוקסידנטים, בוויטמינים, במינרלים ובחומצות אמינו חיוניות. הפרחים מוסיפים צבע וטעם לאוכל ורבגוניותם גדולה במבחר הטעמים": מתוקים, מרירים, חריפים, חמוצים ומבושמים.
ברחבי העולם שוק פרחי המאכל מתחיל לתפוס תאוצה בעיקר ביפן, באוסטרליה ובארה"ב, ואפילו נמכרים בחלק מהמכולות,
במדינות אירופה פרחי מאכל נמכרים בעיר רק מסיטונאים בודדים ומתמחים, והם מהווים מוצר ייחודי המוגש אל שולחנם של אניני הטעם ומסעדות יוקרה. בישראל כרגע פרחי מאכל נמכרים בעיקר לשוק המקומי ולמסעדות המובחרות.
לפניכם רשימה של פרחי מאכל בישראל, אני ממליצה ללקט אותם בעדינות עם אופינל גינה 8 המתאים לחיתוך העדין של כל פרח ופרח.
לפניכם מספר צמחים מומלצים לטעימה
1. חמציץ נטוי
פרח אהוב על ילדים, מומלץ לאכול רק את הפרח הצהוב וגם לא בכמות גדולה הגבעול גם אכיל. בכמות גבוהה החומצה (האוקסלית) שבעלים פוגשת ביונים של סידן בגוף נוצרים גבישים דמויי-מחטים של אוקסלט הסידן. שפוצעים נימים בדרכי השתן והדם הוא שצובע את השתן בצבע אדמדם.
2. אמנון ותמר טעמם עדין וקצת מתקתק בארץ מגוון רחב של צבעים נהדרים לקישוט הצלחת ולהעשרת טעמם של סלטים וקינוחים.
3. ביגוניה
בעלי טעם חמצמץ, מצוין לתיבול סלטים וכריכים. משמש כחומר טבעי לצביעת מאכלים בצבע ורוד מבלי להשתמש בכימיקלים. גם גבעולי הפרח ארומטיים וחמצמצים, רצוי להשתמש בשלב האחרון של הפריחה בקמילה ולשלבם את גבעוליהם בסלט או במאפה. מומלץ להרחיק את הכלבים והחתולים מאכילת הצמח יכול לגרום למספר בעיות רפואיות במיוחד אכילת הפקעות הרעילות.
4. פרחי הדרים
פרחי הדרים מאוד ריחניים וארומטיים ובעלי טעם מתוק במיוחד בשלבים שונים אף מרים. כיוון שמירקמם מעט קשיח ומרגיש כמצופה בשעווה, פחות נעים ללעסם והם מתאימים בעיקר לקישוט ולהמתקה בסוכר או כדי לתת ניחוח מדהים למרק עוף. בנוסף, ניתן להכין שמן מתובל מפרחי הלימון או סירופ מפרחי התפוז או לזקק לשמן ארומטי
או כתה בשימוש רפואי.
5. ורדים ברוב התרבויות הורדים מסמלים יופי ותשוקה. פרי הורד עשיר בויטמין C ומשמש מרכיב דומיננטי במיני חליטות צמחים עלי הכותרת של הורד בעלי ניחוח משכר ומיוחד, ולכן הם מתאימים לקינוח, לקישוט, לתיבול רטבים וגלידות, כתוספת מסוכרת ולהכנת ריבות ומשקאות. מי ורדים וסירופ ורדים נפוצים במיוחד במטבחי המזרח התיכון.
(במלח"ע השניה אילצו את חיילי הצי הבריטי לאכול את פרי הורד, עקב העדר פירות טריים).
6. כובע הנזיר הפרחים והעלים בעלי ריח המזכיר פלפל, וטעם חריף כשל צנונית. מסובב אפים בלועזית – Nasturtium . הפרחים, מצהוב וכתום עד אדום, יכולים להשתלב בסלטים וכריכים, מהעלים ניתן להכין ממולאים או לתבל מרקים או כתוספת חריפה לסלט.
7. כליל החורש בעלי טעם מעט חריף, וגם מתוק-חמצמץ ניתן לאכול את פרחי העץ הורודים שפורחים באביב. מצויין בתה הדומה במעט לטעם ורדים להקלה על שיעולים, משתלב נהדר במאכלים כמו כדורי תמרים וקוקוס.
8. לבנדר
נפוץ מאוד בתעשיית הבשמים שמנים והקוסמטיקה, ובייצור סבונים ונרות. עלי הכותרת הסגולים של פרחי הלבנדר משמשים להעשרת רטבים ויכולים להתווסף לקישוט ותיבול חמאה וממרחי גבינה ועוגיות. שימושם הנפוץ ביותר הוא לתיבול גלידות, סורבטים עוגיות ואפילו בשר וכמובן כתה מרגיע.
9. ציפורן לציפורן מגוון צבעים. עלי הכותרת (כדאי לאכול ללא הבסיס הלבן המר מאוד) יכולים להוסיף צבע וטעם לתבשילי פסטה, אורז ומרקים בשימו שרב בתעשיית הקוסמטיקה הטבעית ובתרופות סבתא.
10. צבעוני (טוליפ)
הצבעוני במקור תורכי ופרסי, נדד להולנד מטופח ומגודל בעיקר למטרות נוי, אבל בתקופות הרעב של מלח"ע השניה ניזונו מהפקעות החלוטות של הטוליפים, רק פקעות ישנות שלפני זה יובשו היטב ולא התכוונו לשתול אותם בשל המצב הביטחוני. לפרחי הצבעוני טעם מתקתק עדין הפרח מתאים למילוי במלית, וגם עלי הכותרת בעלי טעם עדין ויש המכינים מהם יין.
הפקעות רעילות במיוחד שהם לא מבושלות דיה, במיוחד לכלבים .
צמח מוגן.
יש לוודא שהצמח לא מרוסס, יש אלרגיה רבה לסוג הריסוס שמרססים צבעונים.
11. פרחי רוזמרין
שיח הרוזמרין שימושי בעיקר במטבח הים-תיכוני. טעמו דומיננטי מוסיפים את ענפיו לפחמים בגריל או משפדים בשרים על ענפיו. פרחי רוזמרין בעלי ניחוח עדין ולכן משולב במנות שרוצים טעם עדין של רוזמרין במנה. מתאים בעיקר לבשר טלה, לדגים ולירקות אפויים. יפה לפזר את הפרחים הסגלגלים מעל מרקים וסלטים ובמיוחד על פיצות.
12. פרחי שמיר בעל תכונות הרגעה לתינוקות. היוונים הקדמונים השתמשו בו למניעת גיהוקים. מתאימי בעיקר לתבשילי דגים ופירות ים. ניתן לשלב את הפרחים במיטבלים, רטבים ומרקים, או לפזר על המנה לקישוט וטעם.
13. לוע הארי בעל תכונות רפואיות רבות טעים בסלט, טעם מתקתק.
14. גלדיולה/ סייפן
מסמלת אצל הסינים עלייה יציבה בקריירה והתפתחות אישית , טעם מתקתק, בעיקר לקישוט.
הפקעת רעילה לבעלי חיים.
15. פוקסיה
פרחיו תלויים מהגבעול כלפי מטה, ודומים לרקדנית ולכן הכי נכון לאכלם כאשכולות ענביםלהחזיק בגבעול ולהגישם אל הפה הפעור בחושניות, טעם מתקתק.
16. חרצית פרחיו הצהובים בצבע מתקתק עדין בשימוש בסלט ובתה, החלק האמצעי לא טעים ואף מר מאוד.
17. תפוחים
בוולס מניחים פרחי תפוח בתוך ארון מתים לפני הקבורה, מתוך אמונה לנעורים מחודשים בעולם הבא. בספורים קלטיים ארץ התפוחים היא סמל של התענוגות השמיימים, בגן העדן הקלטי כיסו את הגבעות עצי תפוחים שנשאו גם פירות וגם פרחים, (כיום תופעה כזו דוקא מנבאת רעות - פריחה מוקדמת מסמלת קיצו של אדם). טעם פרחי התפוח עדין ובשימוש בעיקר כקישוט בסלט.
18. פסיפלורה שיח מטפס הנפוץ בארץ כגדר חיה. פרחיו יפהפיים פרחי הפסיפלורה ידועים גם כמרגיעים את המערכת העצבית, ולכן נהוג לייבשם ולשתות בחליטה. כשטועמים אותם בצורתם הנאה טעמם מתקתק וחביב. מצויינים כתוספת נחמדה לסלט.
19. פרחי דלעת נפוץ בעיקר כממולאים או כמטוגנים
20. קישואים
נפוץ בשימוש במטבח כפרח למילוי או כמטוגן
21. בזיל הפרחים דומים בטעמים לצמח אך יותר עדינים בטעם, ניתן להוסיף לסלט או בתה.
22. עירית גדולה
פרח העירית יפה מאוד ריחו שומי וחריף, וטעמו חריף מאוד ומעט מתקתק. מצויין לסלט במקום שום.
גם העירית הגדלה בגינה טעימה למאכל כתוספת שומית.

23. שומית
פרח השום יפה מאוד ריחו שומי וחריף, וטעמו חריף מצויין לסלט במקום שום.
24. היביסקוס
צמח נפוץ מאוד בארץ בגינות פרטיות, בזכות עליו הבשרניים ופרחיו האדומים והגדולים. בילדותי נהגו כל הילדים בשכונה להשליך את עלי הכותרת של הפרח ואז להסיר מתוכו איזה חלק קטן ודביק, אולי חלק ממערכת הרבייה של הצמח, להדביק אותו על האף ולכנות את עצמם "פינוקיו."
באסיה ובהוואי, היביסקוס "קרקדה" נפוץ מאוד, נהוג לייבשו ולהשתמש בו לחליטה תה ,טעמו מינימלי.
25. חרדל הבר טעם החרדל מריר וחריף, בשימוש בסלט ובמתבל חרדלי.

26. חוטמית זיפנית
נפוצה מאוד בצידי הדרכים ובשדות נטושים , טעמה מתקתק
מזכיר מאוד את החובזה , יש הנוהגים להשתמש גם בעליה למילוי באורז .

27. קריסה גדולת פרחים
נפוצה בגינות ציבוריות רבות כגדר נוי. טעמה מתקתק ובשרני אהובה מאוד על ילדים כצוץ וכפרי עם טעם יחודי
.
28. סיגל ריחני בצרפת עושים תמצית שמשמשת לממתקים או בשימוש בתה.
29. טופח ריחני "אפונה ריחנית"
פרח שנובט בקלות וגדר בגדרות חצרות לפרח טעם מופלא של בוטנים.
ישנם עוד פרחים רבים למאכל אציין עוד כמה אחרונים :
גדילן, ברקן ,סרפד, ילקוט רועים, חוביזה, המרוקליס, פרחי שעועית לבלב, קמומיל, פרחי היוקה אפשר לבשל (ע"פ הספרות), מיזונה, צנון בר, רוקט, צנוניות, ציפורן ננסי, פג׳ויה, סביון בר.
צוף מפרחי נוי: טקומית הכף, רוסליה שבטבטית, מרווה הוטליפס.
ישנם מינים רבים של פרחים שניתנים למאכל, אולם חלקם מוגנים, חלקם עם השנים נשכחו תכונתם וטעמם. לפני אכילת פרחים בדקו שהצמח אינו מוגן או רעיל, ואכן מתאים לכם בשילוב הטעמים בצלחת.
חובה לשטוף ולהרחיק חרקים.
אין כתבה זו המלצה לצריכת הצמחים בכמות גדולה אלא רק כטעימה כזית!! יש לבדוק רגישות לפרח לפני אכילתו ולא למהר לצרוך בכמות גדולה במיוחד !!!
מוזמנים לשתף ולהצטרף אל רשימת התפוצה שלנו בלחיצה כאן
אביב שמח מלא בפרחים וטעמים חדשים, כתבו לנו מה טעמתם ואהבתם והאם המדריך היה לכם שימושי ???