איסוף 10 צמחי בר לאכילה
רגע לפני שהכל מתייבש לקראת הקיץ, ישנם צמחי בר רבים שניתן לאסוף ולשלב בתזונתנו.
צריך לזכור שצמחי הבר אינם תחליף לתרופה, וכאן נמליץ עליהם כמזון בלבד.
בימינו כדאי ללקט רק במקומות בטוחים כמו חצרות או שטחים לא מעובדים, אין לאסוף בתוך פרדסים, או בצידי הדרכים באזורים אלה הצמחים מזוהמים מהתחבורה הכבדה או אפילו מרוססים ברעל כמו ראונדאפ ודומיו.
את צמחי הבר מלקטים בקלות עם סכין אופינל קטיף 8 או את הפרחים עם סכין אופינל גינה 8.
אין עוקרים את הצמח מהשורש,אחרי הקטיף הצמחים אינם נשמרים היטב ולכן יש צורך לאכלם בצמוד לליקוט או לשים בכלי עם מים.
10 צמחי הבר המומלצים:
חלמית (חובזה) עליה כמובן כתבתי בהרחבה כאן
חֶלְמִית (שם מדעי: Malva) היא סוג של כ-30 מיני צמחים עשבוניים רב שנתיים במשפחת החלמיתיים. לסוג תפוצה רחבה באזורים הסובטרופיים וטרופיים של אפריקה, אסיה ואירופה.
החלמית היא צמח בר הגדל כמעט בכל מקום בארץ, הוא עשיר מאוד בכלורופיל ובמינרלים כמו נתרן, סידן עשיר בויטמין A
במדינות כמו מכסיקו משתמשים בצמח בכמות גדולה בסלט ובמרק .
ממליצה לגדל בכל גינת ירק בחצר!
שן הארי (שינן)
שינן רפואי או שן ארי (שם מדעי: Taraxacum officinale) הוא צמח עשבוני רב שנתי ממשפחת המורכבים המצוי ברוב האזורים הממוזגים של כדור הארץ וכן על מדשאות, מדרכות, גדות ובמקומות נוספים בהם קרקע לחה.
השינן נחשב לעשב שוטה מכיוון שהוא צומח כמעט בכל שדה חקלאי ומפריע לשאר הגידולים. יש לו תכונות רפואיות רבות כמו שהשורש שלו נחשב משלשל, והעלים והגבעול נחשבים משתנים. מטפל בבעיות בכבד, בכיס המרה ובטיפול בצהבת. גם ברפואה המודרנית משתמשים בצורך לטיפול בדלקת פרקים כרונית לתהליך פינוי רעלים.
לשינן יש גם כמה שימושים קולינריים. עליו הצעירים והקטנים מוספים לסלט עלים, ללא בישול. העלים הגדולים יותר דורשים בישול קל לפני מאכל עקב טעמם המר. העלים עשירים בוויטמין A, בוויטמין C, בסידן וברזל. מן הפרחים ניתן להפיק יין ודבש.
השינן ניכר בראשו הצהוב והפורח שהופך כדור כסף סיבי העף ברוח המכונה "סבא" בדיוק כמו הסביון.
ידועים מקרים בודדים של אלרגיה קלה לצמח. הצמח הוא ממשפחת המורכבים ומכיל לקטונים ססקוויטרפניים ולכן יש לנקוט זהירות בשימוש בקרב בעלי רגישות ידועה למשפחה זו. לא ידועות תופעות לוואי אחרות הנגרמות מנטילה של הצמח במינונים רפואיים; יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם תרופות משתנות עקב השפעה מוגברת וחשש לשיבוש במאזן האלקטרוליטי. קיימת השערה תיאורטית לפיה נטילה משולבת של הצמח עם ליתיום עלולה להגביר את תופעות הרעילות של התרופה, וזאת בגלל השפעה מצטברת של איבוד נתרן. אין ראיות קליניות התומכות בהשערה זו; מדד רעילות LD 50: בהזרקה תוך ביטנית לעכברים; 28.8 גרם לכל קילו משקל. הריון: שימוש מוגבל בנשים במהלך תקופה זו לא הראה רעילות לעוברים. מידע ממחקרים שנערכו בבעלי חיים הינו חלקי ואינו מספק. מקורות רשמיים אינם אוסרים שימוש בצמח במהלך תקופה זו. הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בתקופה זו.
צמח המכיל כמות גבוהה של נתרן ועשיר בויטמין וסידן, מצויין להשתמש בעלים בסלט .
סביון
סביון (שם מדעי: Senecio) הוא סוג קוסמופוליטי במשפחת המורכבים. בעבר הוגדר הסוג ככולל כ-3000 מינים, ובכך היה הגדול במשפחתו, אך כיום, בעקבות מחקרים מולקולריים נוטים לפצל ממנו סוגים כגון Kleinia, Packera ו-Dendrosenecio.
בישראל גדלים בר 6 מינים של סביון:
סביון ההרים - גדל בחרמון
סביון אביבי - גדל בצפון ומרכז הארץ
סביון הערבות - גדל באזור הספר והמדבר
סביון יפו - גדל באזור רצועת החוף
סביון צהוב - גדל בדרום הארץ
סביון פשוט - גדל בצפון ומרכז הארץ, בעיקר באזורים מיושבים.
הסביונים גדלים בעיקר בחורף בחודשים שבין ינואר למאי.
החלק האכיל הוא העלים.
חרצית
חַרְצִית (בלועזית: כריזנתמה; שם מדעי: Chrysanthemum) היא סוג צמחים ממשפחת המורכבים.
בסוג חרצית קיימים כ-200 מינים שרובם נפוצים באזורים הממוזגים של כדור-הארץ. פרחי החרצית ערוכים בקרקפות שבמרכזן פרחים צינוריים ובהיקפה פרחים לשוניים. הפרח מואבק על ידי חרקים. החרציות משמשות גם כצמחי-נוי.
החלק האכיל הוא בגבעולים המכילים מיץ.
מקור החסידה
מַקּוֹר חֲסִידָה (שם מדעי: Erodium) הוא סוג של צמח בעל פרחים במשפחת הגרניים. הסוג מונה כ-90 מינים ונפוץ ברחבי העולם ובישראל. כאשר מבשיל הפרי גדלה מצעית הפרי.
שמו העברי של הסוג נובע מצורת מצעית הפרי המוארכת והמחודדת, שהיא למעשה עמוד העלי שהתארך, המזכירה מקור של חסידה. אפשרות אחרת היא תרגום לקוי של שמו המדעי של הצמח, Erodium שמתורגם מיוונית עתיקה כאנפה.
כאשר מבשיל הפרי מתנתקים ה"מקורים" ומסתלסלים בדומה למחוגי שעון. כל מקור מתנתק יחד עם קפסולה שהיא עלה שחלה העוטף זרע. הסלסול מסייע לטמון את הקפסולה באדמה או בסדקים שונים. בסוג גרניון, לעומת מקור החסידה, לא מקור מסתלסל אלא הקפסולה מסתלסלת ומתנתקת מעלה. המינים הינם רב שנתיים או חד שנתיים. רוב המינים בעלי פרחים ורודים
החלק האכיל הוא העלים.
מרגנית עין התכלת
מַרְגָּנִית הַשָׂדֶה (שם מדעי: Anagallis arvensis) היא צמח חד שנתי ממשפחת הרקפתיים. בישראל נקראת מרגנית השדה גם "עין התכלת" על שם גוון הכחול-תכלת של עלי הכותרת של הפרח.
באנגלית היא נקראת
Scarlet pimpernel וגם Poor man's weatherglas.
החלק האכיל הוא העלים
נא לא לצרוך בכמות גדולה לא מתאים לאכילה לחיות.
פטל
צומח ובשל בעיקר בקיץ אך גם בחורף יש שאריות, צומח בעיקר בצפון, באזורי ביצות ועל גדות הנחלים.
הפרי נהדר למאכל בשייקים וגלידות ומעליו עושים חליטות רפואיות.
אספסת
אספסת (שם מדעי: Medicago) הוא סוג צמח פורח ממשפחת הקטניות. המין הידוע ביותר בסוג הוא האספסת התרבותית (אלפלפה).
עשירה בויטמינים ומינרלים, מכילה 5 אחוז חלבון, מצויינת בסלט במיץ או יחד עם תפוחים ותמרים בשייק.
גדילן מצוי
הוא קוץ חד-שנתי גבוה, שכיח מאוד בצידי דרכים, שולי שדות. גדילן מצוי פורח באביב ובראשית הקיץ, ממארס עד מאי. הפרחים קטנים, יושבים על הקרקפת, צבעם לרוב סגול, אך יש אוכלוסיות שבהן פורחים גם פרטים לא מעטים בצבע לבן. הקרקפת מוקפת קוצים בלתי מסועפים. סימן זה מבדיל בין מין זה לבין הברקן הסורי הדומה לו, שאצלו קוצי המעטפת כן מסועפים. הזרעון פחוס, ובראשו ציצית לבנה עשויה דורים של זיפים מחוספסים. כל חלקי הגדילן אכילים, אבל החלק הפנימי המרכזי מכיל מיץ טעים.
הגבעולים הצעירים אכילים וטעימים לאחר קילוף. אוכלים גם את העלים טריים לסלט (לאחר חיתוך הקוצים עם מזמרה קלה ) או יבשים לחליטת משקה בחליטת תה או בשייק ירוק. גם מצעית התפרחת נאכלת. וכדאי לאסוף את הזרעים, כשהם קלויים או חיים התגלו שהם מונעים ומטפלים בסרטן. השורשים נאכלים לאחר השריה במים לכמה שעות. הצמח בשימוש נרחב ברפואה העממית.
עוזרד
מפתיע בצימוח המהיר בתנאי תרבות, קל לגיזום ועיצוב. מעצי ארץ ישראל. הפרי עשיר בויטמינים בעיקר עשיר ויטמין סי וכדאי לאכלו רק שבשל.
בצבע אדום או ירוק.
אולרים לליקוטים:
שבוע טוב
